בחירות בארץ ושנאת חינם במיטבה

  • Post Author:
  • Post Category:אש

"איך בחרת בו, את לא מבינה ששום דבר טוב לא ייצא ממנו?" הטיח בי בכעס בן זוגי, בחוזרי מהקלפי בבבחירות האחרונות. סגנון ההתנצחות הזה שלו היה חלק מדיאלוג קשה שהתחולל בינינו שבועות קודם, כל פעם שצפינו יחד בשידורי הבחירות. עוצמת הפירוד אליו הגענו אז שברה שיאים מיום ליום, עד כדי כך שהתעורר בליבי חשש די גדול ביחס לעתיד היחסים בינינו. ניסיתי להבין מה כל כך הרגיז אותנו כשמישהו קרוב לנו בוחר בצד ששונה, בבחירות. הרי סיבות לחילוקי דעות בשגרת החיים לא חסרות היו לנו, אז למה דווקא הבחירות הוציאו עוצמות של רגש כאלה? והאם בכל העולם הבוחרים מתייחסים בכעס ורוגז ובתוקפנות כלפי הצד השני במפה הפוליטית? האם בהיסטוריה שלנו כעם, עברנו מצבים דומים?

מקריאה בספריו של ההיסטוריון מתקופת בית שני, יוספוס פלביוס, מתקבלת תמונה עגומה ביותר ביחס לשנאה ולאכזריות בהם נהגו באותם זמנים חברי הסיעות הפוליטיות המנוגדות בדעותיהם. יחסית לאז, מסתבר שאנחנו די עדינים, אולי בגלל שבכל זאת אנחנו מפחדים תוך כדי גילוי גלי שנאה לפני הבחירות – לגדוע את הענף עליו אנחנו יושבים, ענף שהינו שברירי בכל מקרה. 

הכעסים הקשים כלפי הבוחרים בצד השני מזכירה למעשה קנאת אחים, בתוך המשפחה. כאשר זו קיימת, התלות באהבת ההורה והנחיצות לה כדי להרגיש טוב בחיים גורמת לאדם לעשות הכל בשביל שזו לא תחסר לו. ראינו את זה עוד בסיפורי המקרא של קין והבל, יעקב ועשו. אחוות האחים נשברת והשנאה מביאה את האדם לנקוט בפעולות קיצוניות. 

מכאן, שחלק לא קטן מהבוחרים בינינו מגיע לתחושה סובייקטיבית של חשש מחסך קיומי רגשי אותו הוא עלול לחוות אם מנהיג הצד הפסול מבחינתו יעלה לשלטון. כמו בסיפורי המקרא, הוא נוקט ביחס של שנאה תהומית ושל מלחמה כלפיו. ניתן אף להבין שאם נסייע למי שחווה שנאה כלפי המחנה הפוליטי המנוגד – להרגיש שלם, מוערך ואהוב, יוכל להתייחס ביתר סובלנות כלפי הצד השני. יחס חיובי בין הבוחרים, משני צידי המתרס, יביא להרגשת איחוד במקום פירוד בינינו, וכמו שהוא מאפשר שמירת התא המשפחתי – הוא יסייע לשמירת שלמות החברה וחוסנה שכל כך חשובים בימים אלה.